ד
דבדה חיים אמיל (2008)
יליד מרוקו. תושב אשדוד. גויס לשלוחת "המקהלה" לפעילות של העלייה החשאית של יהודי מרוקו. פעל בפלוגת הנהגים אשר הסיעו עולים לצפון מרוקו והברחתם את הגבול הספרדי. עם עלייתו ארצה הגיע לאשדוד ושם הקים משפחה. הלך לעולמו לאחר מחלה קשה ונטמן באשדוד.
דה-אבילה אלברט (1941 - 2002)
יליד מרוקו הספרדית. אלברט גויס ל"מסגרת" לפלוגת הנהגים, ופעל בה במסירות רבה. 1965- עלה ארצה, הקים משפחה והתגורר ברעננה. ולאחר לימוד השפה גויס לעבודה ב"מוסד" שם פעל שנים עד יציאתו לגמלאות. ובהיותו דובר שפות: ספרדית, צרפתית ואנגלית, אלברט נרשם לקורס "מדריכי תיירות" ובסיומו החל בעבודתו כמדריך קבוצות מישראל למספר ארצות. בשנת 2002 ובהיותו ראש הקבוצה בטיול בקניה נרצח בפיצוץ מטען שהוטמן על ידי מחבלים במלון בו שהה במומבסה. גופתו הובאה ארצה ונטמנה בעירו רעננה. בהלוויה הספיד אותו יו"ר הארגון מאיר קנפו. אלברט היה אדם וחבר משכמו ומעלה.
דה-וידס הנרי אריאל (1931-1994)
דהן מוריס (1939 - 2010)
יליד מרוקו. היה חבר, מדריך, וזמן מה גם ניהל את קן תנועת השומר הצעיר בקזבלנקה, בהיעדר שליח מהארץ. בשנים 1956-57 עבר השתלמות בירושלים במכון הציוני במשך חצי שנה, ובחצי השני של השנה שהה בקיבוץ להבות הבשן לתקופת הכשרה. 1957- חזר למרוקו וחידש את הפעילות של הקן. באותה שנה גויס "למסגרת" והחל פעילותו "במקהלה" במיוחד בליווי מוסתר עם דרכונים מזויפים של משפחות עולים ברכבות מקזבלנקה לעיר טנג'יר ולאכסונן בבתי מלון בעיר ועד הברחתן משם למובלעת הספרדית. לימים נעצר על ידי הבולשת המרוקאית והובא במשך ימים לחקירות מייגעות שבסופן שוחרר. המסגרת מחשש לשחרורו המוקדם על מנת לעקוב אחריו, החליטה להבריחו ממרוקו דרך המובלעת הספרדית. עם עלייתו ארצה בשנת 1959 שירת בצה"ל והתגייס לאחר מכן לשורות משטרת ישראל ממנה פרש לגמלאות בדרגת קצונה בכירה.
בשנת 2010 הלך לעולמו לאחר מחלה. מלח הארץ.
דובדבני אליעזר (1927-2021)
אליעזר נולד במאי 1927 בתל אביב לזוג הורים קשיי יום הורים שעלו כחלוצים מפולין. הוא יצא לפרנס את המשפחה כשהיה נער וחלם ללמוד הנדסת מכונות אך" נשאר עם הכשרה מקצועית תיכונית בלבד. הוא התנדב למשטרת היישובים העבריים ומאוחר יותר התגייס להגנה עבר קורס קצינים הראשון שבמהלכו נוסד צה"ל ובכך הוא היה בוגר קורס הקצינים הראשון יחד עם אריאל שרון. עם הקמת צה"ל הוא התגייס לחטיבת אלכסנדרוני שהייתה שותפה ללחימה מעין גב ועד לכרמל. במלחמת העצמאות שימש כקצין מודיעין ומפקד הסיירים שבגדודו והשתתף במספר מבצעים בהם מבצע מדינה לכיבוש כפר סבא הערבית- שם הוא נפצע מרסיסים של פגז חודר שריון שנורא מרכב עירקי משוריין, על אף פציעתו חזר לאחיו לנשק והשתתף במבצעים נוספים. עם תום מלחמת העצמאות, היה בתפקיד מ"פ בגדוד הדרוזי ועם שחרורו מצה"ל התחיל לעבוד כמסגר במפעל ,הארגז" בצריפין . בשנת 1950 התחתן לרבקה.
בחודש אוקטובר 1955 גויס ונשלח על ידי "המוסד" לאלג"יריה להקמת יחידות גונן ומשם עבר למרוקו . שם במרוקו הייתה לי הזכות להכירו ולפעול יחדיו. בחודש יולי 1960 נשלחנו ארצה רחל רעייתי ואנוכי לקורס מיוחד של קציני המוסד ושם אליעזר היה מפקד הקורס. תמיד רציני ותמיד קשוח. אליעזר היה אדם צנוע, אבא נהדר, בעל חשיבה יוצאת מהכלל בעל מוסר גבוה יושר, אב לשלושה בנים שהעריכו אותו מאד. לפני פטירתו אמר לבניו "הגעתי לשיבה טובה, חייתי מספיק וחייתי טוב והגעתי להישגים, די מספיק לא צריך להיות יותר"
אליעזר השאיר אחריו שלושה בנים: אלון-68- הראל -64- וערן 62- שבעה נכדים ושישה נינים.
נטמן ב- 31 במאי 2021 בבית העלמין בסביון. הלווייתו הייתה מעוררת השראה כמי שאפשר להיפרד מאדם גם בלי בכי, אלא להודות על כל הטוב שהיה לו. אליעזר היה ידיד טוב לארגוננו -יהיה זכרו ברוך. מאיר קנפו
דובדבני ברוך (1918-1984)
יליד פולין. למד בישיבה של הרב קוק. מראשי תנועת ברית החשמונאים, מנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, חבר מועצת העיר ירושלים ויו"ר המרכז לחינוך דתי בישראל. עם קבלת עצמאות מרוקו, נסע לשם וניהל באופן אישי את מבצעי העלייה ועד סגירת מחנה מעבר "קדימה" ששכן 26 קמ' מקזבלנקה. הוא סירב לעזוב את מרוקו למרות התראת המשטרה. בסופו של דבר ברח משם מחופש כערבי יחד עם יעקב חסן שאירגן את תכנית הבריחה. ברוך היה קשור בלב ונפש ליהודי מרוקו ולמפעל העלייה בכלל. הוא ראה ביהודי מרוקו גורם חיובי המסייע בבניית מדינת ישראל, ועל כן ניהל מאבק מטעם הסוכנות היהודית, לביטול הסלקציה הארורה בין מבקשי העלייה. כאיש שטח מובהק הוא נטש את משרדו הנוח בפריז, והעדיף להימצא עם אחרוני השליחים בקזבלנקה. היית לו ראייה הנשענת על המחשבה הציונית השוללת חיי גלות ומחייבת פעולה רדיקלית לשינוי פני הדברים מיסודם. בריחתו של ברוך דובדבני, יעקב חסן ושל אברהמי סימנה סיומה של תקופה ופתיחת תקופה חדשה בפרשת עליית יהודי מרוקו לישראל. החלה העבודה במחתרת.
יהיה זכרו ברוך לעד. איש אשכולות - מלח הארץ.
דוכאן ג'ילברט (1931-2001)
יליד אלג'יריה. ב-1956-1961 גויס באלג'יריה ליחידת גונן להגנה על הקהילות היהודיות ופעל בעירו קונסטנטין עד עלייתו ארצה בשנת 1961 לעיר אשדוד. הוא היה פעיל ציבורית ומפלגתית וזכה לכהן במשך שנים כסגן ראש העיר. לאחר מחלה הלך ג'ילברט לעולמו ונטמן בעירו אשדוד.
דומיניץ יהודה (1926-2009)
יליד צ'כיה. עלה ארצה בשנת 1939 במסגרת עליית הנוער, היה במחזור הראשון של ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה. בין השנים 1947-1948 היה שליח עליית הנוער באיטליה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנים 1986-1978 כיהן כמנכ"ל המחלקה לעלייה של הסוכנות היהודית. הוא היה הקשר בין הסוכנות היהודית לבין ה"מוסד" בענייני עליה מארצות מצוקה להוציא תקופת שירות בצה"ל, עסק יהודה עיסוק מלא בעלייה וקליטה והיה מעורב אישית בכל מבצעי העלייה הגלויים והעלומים מכל ארצות תבל. יהודה היה ללא גוזמה "מר עלייה". יהודה היה מאד פעיל בכל פעילות ארגון פעילי המחתרת בארץ ועד יומו האחרון. מלח הארת היה יהודה איש מופת.
דוקאן אבנר
יליד אלג'יריה. אבנר גויס "למסגרת" בעירו קונסטנטין ליחידת "גונן" להגנה על הקהילה היהודית בשנת 1956 ונתמנה למפקד בעיר וגייס עשרות מבני הקהילה היהודית וביניהם בני משפחתו. מבחנו הקשה היה ביום שבת 12 במאי 1956 בסביבות השעה 12 כאשר יהודים יוצאים מבית הכנסת, נשמע פיצוץ רימון ברחוב פראנס שלמרבה המזל לא גרם לנפגעים, וזאת לאחר מספר התגרויות מצידם של מורדי האף. אל. אן האלג'ירים. הערבים שהיו ברחוב הראשי החלו לברוח וחוליות האבטחה בפיקודו של אבנר פתחו מיד באש לעבר הבורחים. התוצאה היית למעלה משלושים ערבים הרוגים ועשרות פצועים. זאת היית הוכחה שדם יהודי אינו הפקר.ומאז השקט חזר ברובעים היהודים. אבנר עלה ארצה עם משפחתו והשתכן באשדוד ושם גם הלך לעולמו.
הוא נטמן באשדוד. מלח הארץ וציוני.
דיוויס אהוד 1938-2021
אהוד היה ממונה על השידור האלחוטי של הספינה אגוז, יליד הארץ היה בצעירותו תושב אבן יהודה למד בגימנסיה הרצליה ובסיום הלימודים התגייס לצה"ל
עם שחרורו, גויס על ידי "המוסד" ושירת בארצות שונות ובשנת 1960 יצא בשליחות המוסד לגיברלטר ושם גם הכיר את נעמי האחות במחנה מעבר עולים שבגיברלטר.
אהוד החל פעילותו בגיברלטר על סיפון הספינה אגוז כאלחוטן ואחראי על פעילות הספינה בזמן ההפלגה. ימים מספר לפני ההפלגה ה-13 הטרגית ביקש אהוד שעמד להינשא לנעמי מחיים צרפתי להחליפו בהפלגה זו וכך ניצלו חיו.
אחרי תקופה של כשנה הוחלף אהוד בשאול עסיס. אהוד יצא לגמלאות מהמוסד ונקלט בעבודה חדשה במל"מ [המרכז למורשת המודיעין ] כסגן מנכ"ל ומשם לחופשי. לחיים פרטיים
אהוד מלח הארץ הקים משפחה לתפארת היה אדם הגון ועזר לכל מי שפנה אליו הלך לעולמו לאחר מחלה ונטמן בעירו נתניה. יהיה זכרו ברוך לעד.
דיוויס נעמי
ילידת העיר טנג"יר, גויסה ופעלה במשך שנים כאחות ראשית במחנה מעבר לעולי ממרוקו שהוברחו לשם. שם בצוק הכירה את אהוד דיוויס ונשאה לו. נעמי בהיותה עם בעלה אהוד בשליחות בפאריס עבדה בשגרירות ישראל בעיר הבירה של צרפת.
נעמי היא בת למשפחה מפוארת מהעיר טנג"יר גידלה באהבה גדולה משפחה מלח הארץ. אישה בעלת תרבות ונימוסים ותמיד עם חיוך מקסים אהובה על בני משפחתה וחבריה. הלכה לעולמה חודש ימים אחרי אהובה אהוד דיוויס ונטמנה לידו בעיר נתניה
יהיה זכרה ברוך לעד אמן
דינור-דידנר אורי
דלויה עמרם (1931-2016)
יליד מרוקו. בשנת 1957 בהיותו מדריך בתנועת הנוער הציונית "הבונים" ובתנועת הצופים היהודים פעל במסגרת תנועתו בסיוע לשלוחת "המקהלה" תפקידו היה לבקר בבתים של מועמדים לעלייה החשאית וברישומם להכנת עלייתם.
בשנת 2016 הלך לעןלמו לאחר מחלה ונטמן בעירו נהריה.
דנן נסים (1929-2008)
יליד העיר פאס שבמרוקו. נצר למשפחה של רבי משה בן מימון אבן דאנאן, סבו היה רבי יהודה דאנאן שחיבר והוציא לאור ארבעה ספרים: וזאת ליהודה, לחם יהודה, מנחת יהודה, נודע ביהודה. בהיותו בן 18 עלה לארץ ישראל בעליה הראשונה בשנת 1947 ונלחם במלחמת העצמאות כחייל קרבי, השתכן בקיבוץ עין גב עד שנת 1951. בשנת 1956 ועד לשנת 1961 הצטרף ל"מסגרת" בעירו פאס על מנת להגן על הקהילה היהודית ונשק ביד, ולסייע בעלייה החשאית של יהודי מרוקו. בשנת 1961 עלה שוב לארץ ישראל הפעם כעליית קבע להשתקע עם משפחתו בעיר אשדוד. התפרנס למחייתו כצורף ועובד נמל. ג'נטלמן, יפה טוהר, ציוני, מסור למשפחתו ולאהבת חינם.
נפטר בתאריך 29/11/2008 היה מלח הארץ. יהיה זכרו ברוך.
דרמון חיים (2002)
יליד אלג'יריה. בשנת 1956 שירת בצבא הצרפתי באלג'יריה ובשחרורו הגיע למרוקו וגויס ע"י "המסגרת". באותה שנה נשלח לארץ לקורס הראשון של "המסגרת" שהתקיים בקיבוץ מעלה החמישה ובו ביקרו ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון וראש המוסד איסר הראל. ב-1956 הוחדר נשק למרוקו להגנה עצמית, וחיים היה שותף פעיל בבניית הסליקים בקזבלנקה. חיים נמנה על בכירי "המסגרת", השתתף ופיקד על מבצעים מסוכנים בקור רוח, תושייה ועוז האופייניים לו. על פעילותו קיבל בהגיעו ארצה תעודת הוקרה מנשיא המדינה יצחק בן צבי. חיים עבד במשך שנים "במוסד" ועד יציאתו לגמלאות. ואז, החל לעסוק בציור ופיסול.
הוא הלך לעולמו לאחר מחלה. איש מופת היה חיים.
דרמון יהודית
