image

הצבת גבולות לילדים מהזוית הזוגית

מדוע לעיתים הורים רבים בנושא גידול ילדים?

כשנולד לזוג ילד הם הופכים להיות משפחה.  למעשה נוצרת מערכת חדשה - המערכת ההורית אשר מתקיימת לצד המערכת הזוגית.  ההורים לומדים לאט לאט לשלב את הילדים במשפחה וכחלק מזה  גם ללמוד להציב לילדים גבולות. 

יש לזכור שכל הורה מגיע מבית אחר. יש דברים דומים לבית של בין זוגו ודברים שונים. 

זה יכול לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, לדוגמא, אחד מבני הזוג גדל בבית מבולגן והאחר בבית מסודר מאוד, אחד בבית מתירני והאחר בבית שמרני, אחד בבית בו לא היתה התייחסות מיוחדת לרצון הילדים ואחר מבית בו שמו את צרכי הילדים לפני צרכי ההורים.

לעיתים ההבדלים גדולים ומהותיים .

באופן טבעי כל אחד מההורים מושפע מהחינוך שהיה בבית ילדותו וצריך לעבור מחשיבה של "אצלי בבית" לחשיבה של: "בבית שלנו".

אז איך עושים זאת?

קודם כל צריך לקבל את השונות ,להבין מאיפה היא נובעת ולא להיבהל.

מומלץ לנהל שיחות ,אף לפני הלידה הראשונה ,לחשוב ביחד מה חשוב  לכם כהורים ,לאן ולמה אתם רוצים לכוון את ילדכם ובהדרגה לפתח "אג'נדה " הורית .

 למעשה זהו שלב התפתחותי בחיי המשפחה בו הזוג בונה את הנורמות והחוקים המשפחתיים הייחודיים למשפחתם תוך דיאלוג זה עם זה ועם הבית בו גדלו.

מה קורה כאשר יש שוני מהותי-איך מחליטים?

בשלב זה יכולים לעלות קונפליקטים בין ההורים אשר עלולים לגלוש גם למערכת הזוגית.  לכן חשוב שהורים יעשו משא ומתן על הערכים והאמונות על פיהם הם רוצים לחנך את ילדיהם בצורה מודעת ופתוחה.  .

חשוב לנהל שיחות אלו כאשר יש "תנאים מתאימים" פניות של בני הזוג ויכולת להקשיב אחד לשני.

במהלך  השיחות יחליטו ביחד מהם הנושאים  עליהם חשוב  ואף בלתי אפשרי שיעבירו מסרים שונים לילדים, ואלו נושאים אפשרי שתהיי שונות בניהם(אבא שנוטה להתערב במהלך כל וויכוח בין הילדים ואמא שמאפשרת להם יותר להסתדר לבד)

לגבי הנושאים שחשוב שיהיה מסר אחיד ,מומלץ לנהל משא ומתן. במו"מ זה ההורים יחליטו על אילו נקודות כל אחד מהם מוכן להתפשר ואילו דברים הם בבחינת "ייהרג ובל יעבור" עבורו.  כשיש שונות, יש צורך בוויתור, קל יותר לוותר כאשר צד אחד מבין מדוע נושא מסוים כל כך חשוב לשני וההפך.

חשוב להיות  עניינים ולא להיכנס למאבקי כוח שמה שמעורר אותם זה מחשבות שליליות.("היא רוצה לשלוט בי ולכן אני אקבע", "הוא חושב שהסכמתי איתו בקשר לשעת השינה ,אז הוא יכול להחליט הכול")

מובן שלא מדובר בשיחה חד פעמית,  כשמזהים נקודות אי הסכמה ,מומלץ לערוך את הדיאלוגים הללו. לא לנסות לפתור את אי ההסכמות באותו הרגע . לדון בדברים "כשהברזל קר"  כך יתאפשר לכם לקבל החלטות משותפות ולהציג את החוקים והגבולות שנקבעו בצורה ברורה ומוסכמת בפני ילדיכם.

מה הסכנות כאשר לא נעשה תהליך כזה?

אם לא נעשה מו"מ שכזה ייווצר פתח לקואליציות במשפחה לדוגמא הורה שמבטל את הגבול ששם ההורה השני ובכך חובר בקואליציה לילד נגד ההורה השני . כמובן שאצל ההורה שהגבול ששם לא כובד יתפתחו רגשות כעס, עלבון והוא יגיב באופן ישיר או עקיף.  הורה שיחשוש לריב באופן ישיר עם בן זוגו יפנה את כעסו כלפי הילד וכך יש סיכוי שההורים יחלו לדבר דרך הילד כדי להימנע מקונפליקט ישיר ביניהם ויכניסו את הילד כצלע במשולש. 

בכך למעשה יתערבבו שתי המערכות: הזוגית וההורית. 

לכן מאוד חשוב שההורים יהיו מודעים לסכנה שבהתערבבות שתי המערכות וינהלו משא ומתן בנוגע לערכים הנוגעים לחינוך הילדים והצבת הגבולות.    

 

כתבה: גב' ענת זילברמן – מדריכה, מטפלת משפחתית וזוגית

מנהלת לשעבר של התחנה לטיפול זוגי ומשפחתי

close