image

יחסי אחים בגיל הרך

מריבות בין אחים הינם דבר שכיח מאד בכל משפחה, אך גורמות כאב לב גדול להורים.

מריבות האחים יוצרות בבית אווירה מתוחה ומהוות הפרעה להתנהלות המשפחתית היומיומית.

המריבות מאיימות על הפנטזיה של ההורים להשיג יחסים הרמוניים במשפחה, גם בין שני ההורים, ובמיוחד בין האחים.

הורים מתקשים לראות את ההרמוניה המשפחתית נהרסת. נוסף על כך, מריבות האחים פוגעות בתדמית של ההורים בעיני עצמם כהורים טובים.

מהם הגורמים למריבות אחים?

דרך המריבה הילד מבטא את הצורך שלו להיות ייחודי ומיוחד. עצם קיומו של הקונפליקט מחדד לילד את המודעות שהוא שונה, מובחן מאחרים, שיש לו רצונות ויכולות שונים משל האחר.

מריבות האחים מסייעות לילד להשיג נפרדות, ובהמשך ילמד לנהל משא ומתן ופתרון סכסוכים.

המריבות בין האחים " הוויכוחים הטיפשיים"  כביכול, מייצגים מאבקי כוח ושליטה חשובים לילדים.

חיכוכים בין אחים טבעיים מעצם העובדה שילדים מתמודדים על אותה הטריטוריה: על תשומת הלב של ההורים, על צעצועים משותפים ועוד.

ישנם ילדים המתחילים במריבה כדי ליצור קואליציה עם אחד ההורים נגד אח או אחים אחרים, או כדי לסכסך בין ההורים.

ישנם ילדים הבודקים דרך הריב את מיקומם במערך המשפחתי, לאחרים יש צורך להשיג הכרה בייחודיותם (ועושים זאת דרך מריבה). או ילדים החסרים מיומנויות תקשורת מתאימות לטפל בניגוד אינטרסים ללא מריבה.

הגורם העיקרי למריבות אחים הוא השגת תשומת לב ההורים.

כשהורים אינם בטוחים ביחסם ההוגן כלפי ילדיהם, חוששים מהעדפות סמויות או גלויות שהם מבצעים, ואינם מצליחים להשתחרר מציפיות אידיאליות ליחסים מושלמים – אותם הורים בחולשתם עלולים להגביר את המריבות בין האחים במקום להפחיתן.

מה כדאי להורים לעשות ביחס למריבות אחים?

  • לא להיבהל ממריבות בין הילדים – כיוון שהורים חווים את המריבות בין ילדיהם ככישלון חינוכי שלהם ובהרס הפנטזיה שלהם על משפחה הרמונית ומאושרת, הם נוטים להיבהל מהתפתחות מריבות בין ילדיהם , מתקשים להכיל את רגשות התוקפנות והקנאה של ילדיהם ומגיבים בצורה קיצונית ובלתי יעילה.

על כן, כדאי שההורים יתייחסו למריבות בין האחים בצורה נינוחה ושקולה, ולא ייבהלו.

על ההורים לקבל גם את הרגשות הקשים של ילדיהם, להכילם ולאפשר להם לבטאם, מבלי לנסות לבטלם. אפשר לומר:" במקום לקרוא לאחיך בשמות גנאי, אמור לו מה אתה מרגיש או מה היית רוצה, למשל: "אני כועס כשאתה אוכל את כל העוגיות. הייתי רוצה שתשאיר גם לי".

יחד עם זאת, יש להיזהר ממתן תשומת לב יתרה לרגשות הקיפוח והקנאה, כדי שלא לעודד את הילד למניפולציות.

  • לדחות התערבות במריבת הילדים ככל שניתן ולאפשר לילדים להתמודד בעצמם – כל עוד הריב לא הגיע לאלימות פיזית או למצב שבו אחד הילדים נפגע, כל עוד הריב על הצעצוע לא חרג לפסים אלימים – כדאי שההורים יעמדו בצד ויצפו מבלי להתערב.

אפשר לומר: "אני שומעת בכי, האם אתם צריכים עזרה או שאתם יכולים להתפייס בעצמכם?" כמו כן ההורה יכול להסתכל, לראות ששום דבר חמור לא קרה ולחזור, מבלי לומר דבר.

  • לא לשפוט במריבה בין הילדים – אם בכל זאת הילדים אינם מסתדרים בעצמם או שהמריבה גולשת לפסים אלימים, על ההורים להתערב, אולם רצוי שהדבר ייעשה ללא קביעת עמדה ביחס לקונפליקט.

יש לזכור שבמריבות בין אחים אין "אשם". כל המעורבים במריבה תורמים לה, לעיתים כדי לעורר התערבות של ההורים.

במקרה כזה שיפוט של ההורה מונע מהילדים ללמוד לפתור את הקונפליקט שלהם בעצמם.

  • להתערב כדי להפסיק התנהגות אלימה ומסוכנת – ילדים בגיל הרך שהחלו סכסוך אלים עלולים להמשיך בו עוד ועוד, בהיעדר כלים אחרים בידם להתמודד עם סכסוכים.

במקרה כזה, ההורים חייבים להתערב!

ככלל, אם  מדובר באלימות, התעללות, או הבדלי כוח ניכרים בין האחים, על ההורה להפסיק את הריב מייד ולא לחכות!

  • להימנע מיצירת אווירה תחרותית בין הילדים – לעיתים ההורים יוצרים, במודע או שלא במודע, אווירה של תחרותיות בביתם. כאשר הורים משווים בין ילדיהם – "למה אתה לא משחק יפה כמו אחיך?" או "למה אתה לא יכול לשבת בשקט כמו אחותך?" – הם מעוררים תחרות, קנאה, וכעס ובעקבות זאת – מריבות.

השוואות חוזרות ונשנות, בין האחים, משדרות לילד מסר של אכזבה ודחייה, ויגרמו לו לשנוא את אחיו המוצלח יותר בעיני ההורים.

גם הילד המוצלח, "הטוב" עלול להינזק. הוא ינסה לשמור על מעמדו בכל האמצעים, (על חשבון אחיו) ועלול להרגיש שהוריו מעריכים אותו רק אם הוא מרצה אותם כ"ילד הטוב" "הילד המוצלח".

  • לטפח שיתוף פעולה בין הילדים –תפקיד ההורה הוא לבנות מערכת יחסים במשפחה המבוססת על שיתוף פעולה ותמיכה.

 

מהם הצעדים המתאימים לטיפול בריב אחים:

  • לחזק גילויי שיתוף פעולה קיימים בין הילדים – על ההורים לראות את הרגעים היפים הקיימים בין האחים. חשוב לזהות את גילויי החום של האחים אחד כלפי השני, או את רגעי המשחק המשותף שלהם – ולחזקם!
  • לעודד את הילדים לעזור זה לזה ולהיעזר זה בזה – כמו להציע לילדים לגלות נדיבות אחד כלפי השני, לוותר אחד לשני, או לעודדם לפעילויות משותפות מהנות.
  • להדריך את הילדים לשחק יחד – משחק משותף של אחים המתבצע בצורה טובה, יעזור להם לשתף פעולה גם בתחומים אחרים.
  • להתייחס את הילדים כאל קבוצה – לפנות אל הילדים " בואו נאסוף ביחד את הצעצועים" " אני מחרימה את הצעצועים האלה כי אתם הורסים אותם תוך כדי מריבה, ולא חשוב לי מי התחיל במריבה".

גישה כזו יוצרת ערבות הדדית ובונה הרגשת שייכות והזדהות זה עם זה.

סיכום:

  • מריבות בין אחים עוזרות לילדים ללמוד דרכי התמודדות חיוניות בחברה: לוותר, לחלוק, לנצח, להפסיד, ניהול משא ומתן, פתרון סכסוכים ועוד.
  • לאחים מותר לכעוס ולא להיות חברים, אך אסור להם לנהוג באלימות!
  • על ההורה לעודד שיתוף פעולה בין האחים
  • חובת התערבות הורה במריבה – כאשר קיימת אלימות!
  • היחסים בין האחים תלויים גם בהתנהגות ההורים, היכולה להגביר את

       התחרותיות, הקנאה, והכעס או להפחית אותם.

 

שימו לב: אתם ההורים אינכם יכולים למנוע לחלוטין מריבות בין אחים ואף לא צריכים לעשות זאת.

מריבות בין אחים הן חלק ממערכות היחסים והאינטראקציות במשפחה.

בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

close