image

טיפים בנושא שינה לגיל הרך

חלק ניכר מחודשיי חייו הראשונים מבלה התינוק בשינה.

עד גיל שנה לערך, תינוק ישן רק כשהוא זקוק לשינה ומתעורר כשהוא אינו זקוק לה.

בגיל שנה ואילך, שנתם העיקרית של הפעוטות היא שנת הלילה. דפוס השינה שלהם מתחיל להידמות לזה של מבוגר, ומדי שעה וחצי או שעתיים הם עוברים מחזור שינה.

לכן, רק בגיל זה לקראת סוף השנה הראשונה לחייהם, כשרוב התינוקות רוכשים הרגלים המאפשרים להם שנת לילה רצופה, ולעיתים גם הליכה לישון והירדמות ללא קשיים מיוחדים – אפשר לדבר על בעיות שינה.

השינה חשובה להתפתחותם של תינוקות ופעוטות ("תינוקות גדלים בשינה") ועל כן הורים מודאגים כשילדיהם הקטנים אינם ישנים היטב.

הבעיות הקשורות בשינה בגיל הרך, ומופיעות בערך בגיל שנה הן: הקושי להירדם,  והתעוררויות מרובות במשך הלילה.

מהם הגורמים לבעיות שינה?

  1. בעיות גופניות: פעמים רבות הסיבות הן פיזיות: קשיי נשימה על רקע אנטומי, כאבים שונים (בקיעת שיניים, נוזלים באזנים, צינון ואף סתום).

כאשר בעיות רפואיות מפריעות לשינה מטפלים בבעיות הרפואיות עד שהילד יבריא.

  1. מזג אישי: מזג אישי מולד גורם לכך שלתינוקות מסוימים יהיה קשה יותר להירדם מלאחרים. למשל ילדים תנועתיים במיוחד יתקשו לווסת את עצמם והשקט אצלם מופר בעקבות גירויים חיצוניים ופנימיים.

      סף רגישות נמוך (כלומר רגישות גבוהה) במערכת החושית-תחושתית אצל   ילדים  

      מסוימים מקשה עליהם להירדם.

  1. בעיות רגשיות: עד גיל שנה לערך, תינוק ישן רק כשהוא זקוק לשינה ומתעורר כשהוא אינו זקוק לה, לקראת סוף השנה הראשונה התינוק מסוגל להישאר ער כתוצאה מהתרגשות, מתח, חשש מפרידה מההורים או מאי-רצון להתנתק מגירויי היום.

פעוטות אינם יכולים עדיין להיות בטוחים כי בהירדמם הוריהם לא ייעלמו לתמיד- הפרידה מפחידה אותם.

חלומות- החלומות עלולים להפחיד, במיוחד בגיל שבו ההבחנה בין חלום ומציאות עדיין אינה מגובשת.

  1. התנהגויות של הורים: הורים עלולים להחריף בהתנהגותם בעיות שינה של ילדים ולעיתים אף ליצור אותן.

הורה לחוץ ביחס לשנת הילד, כאשר הוא במתח וחרדה בקשר לשנת הילד עלול ליצור "מעגל סגור" של קשיי שינה. הילד מרגיש את המתח של ההורה ומתקשה להירדם. ההורה מתוסכל וחרד עוד יותר, הילד חש זאת וכך הלאה

 חשוב לזכור!!!!!!!

עבור הילד הליכה לישון משמעה פרידה מההורים, עם כל הקושי המשתמע מכך. כאשר הורים מתמודדים עם נושא השינה של ילדם, הם למעשה מתמודדים עם חרדתו להיעזב-להינטש על ידי הוריו, ועליהם לקחת זאת בחשבון.

מה כדאי להורים לעשות כדי לפתח דפוסי שינה נאותים אצל הילד?

המשימה המרכזית בנושא השינה היא לעזור לילד לפתח הרגלי שינה עצמאיים ורגועים, דהיינו להירדם לבד במיטה, לישון בצורה רגועה במשך הלילה ולחזור ולהירדם גם אם הוא מתעורר. 

  • להיות רגועים ולהקפיד על תהליך השכבה לישון רגוע ושקט

חשוב שההורים ישדרו במהלך ההשכבה לישון רוגע וינסכו בילד הרגשת ביטחון שהוא אינו נעזב לנפשו. כשההורים נינוחים ומשכיבים את הילד לישון ברוגע, הילד רגוע יותר והירדמותו קלה יותר. אם ההורים חשים עצבניים, חסרי סבלנות, ועייפים מתלאות היום, עליהם "לעבוד על עצמם" להרגיע את עצמם, כדי שיצליחו להרגיע את ילדם. 

  • להקפיד על שעה קבועה של הליכה לישון

ילדים צריכים ללכת לישון בזמן, בשעה קבועה מדי יום, כדי ליצור תחושה של יציבות וביטחון בחייהם. כאשר ילד גדל הוא לומד לצפות את שעת ההשכבה לפי השעה ביום, והדבר מכניס שקט וביטחון לחייו. ילדים אינם מצוידים בשעון, הם יכולים לצפות את ההתרחשויות מראש בהתאם לשעון ביולוגי פנימי, וכתוצאה מכך ,חוסר הוודאות שלהם קטן ותחושת הביטחון משתפרת.

מומלץ לשמור על סדר יום קבוע ושעות שינה קבועות ליצירת שקט וביטחון אצל הילד.

  • ליצור טקס הליכה לישון ולהקפיד על קיומו.

כדי לפתח אצל ילדים שעות שינה קבועות, ראוי לפתח טקס לפני השינה רגוע וקבוע, שמכוון את הילד לשינה.

חשוב שהטקס יהיה מרגיע ומוביל לשינה, ולא בילוי מעורר. (לדוגמא: לאחר האכלת הילד, אמבטיה  מרגיעה, לוקחים את התינוק "לסיבוב לילה טוב" בין אנשי הבית, פרידה מצעצועים ומשחקים, השכבת הילד במיטה, עמעום אורות, אפשר להשמיע מוזיקה , לשיר לו שיר, לספר סיפור ).

יש להכניס את התינוק/פעוט למיטתו בעודו ער, (לא לאחר שהרדימו אותו מחוץ למיטה) שכך הוא ילמד להירדם לבדו.

חשוב להדגיש, כי במקרים רבים ילדים מתעוררים התעוררות חלקית במהלך הלילה,  חלקם נרדמים באופן עצמאי וחלקם צריכים את עזרת המבוגר. אם הילד בוכה, כדאי לנסות להרגיעו במגע וליטוף בעודו במיטה ומבלי להוציאו. 

  • לעודד את השימוש "באובייקט מעבר"

"אובייקט מעבר" הינו חפץ שמסמל בעיני התינוק את הנוכחות המרגיעה של אמו ועליו הוא משליך את רגשותיו כלפיה. החפץ עוזר לילד להרגיש את הנוכחות המרגיעה של אמו גם כשהיא אינה אתו.

אובייקט מעבר יכול להיות כל חפץ רך – כמו דובי, בובה, מוצץ, חיתול, כרית, שמיכה- שהילד קשור אליו ומשתמש בו בתהליך של הרגעה עצמית.

חפץ המעבר מסייע להירדמות עצמאית. הילד יוצר לעצמו בעזרתו תחושת עצמאות ומסוגלות.

 

לסיום שאלת השאלות?

שאלה שנויה במחלוקת בין החוקרים ואף נתונה לוויכוחים בין ההורים: האם לאפשר לילד לישון במיטת ההורים או לאסור זאת?

יש מחקרים המלמדים על בעיות שינה אצל ילדים שישנו תקופה ממושכת עם הוריהם , וישנם מחקרים המוכיחים את ההיפך. יש הטוענים כי שינה עם ההורים מבטיחה שינה עצמאית ורגועה יותר, לעומת זאת יש הטוענים שרצוי להימנע משינה עם ההורים שמא הדבר יהפוך להרגל שיהיה קשה לשנותו מאוחר יותר.

לכל אחת מהגישות יש יתרונות וחסרונות, וההכרעה ביניהן צריכה להיות אישית, של כל זוג הורים, תוך שיתוף פעולה ביניהם.

תפקיד ההורות כרוך לעיתים בקשיים פיזיים או רגשיים, המונעים מלתפקד  ביעילות גם אם רוצים בזה מאד.

חיזוק עצמי, והצלחה בגיוס כוחות הנפש שקיימים בכם יעזרו בהתמודדות עם האתגרים בטיפול בילדכם.

close