image

הצבת גבולות בגיל הרך

גבולות בגיל הרך – מדוע חשוב?

הצבת גבולות הינה אחת מהמיומנויות ההוריות הנדרשות מההורים כדי להצליח במשימת ההורות. 
החל מגיל 8, 9 ח' עולה השאלה כיצד ללמד את הילד גבולות, חוקים. השאלה האם להיענות לרצון של הפעוט, ובכך להימנע מבכי ותרעומת או לקחת אחריות הורית/מנהיגות הורית וללמד את הילד את החוקים והגבולות.

מדוע גבולות חשובים בגיל הרך?

גבולות חשובים לכל אדם בכל גיל, אך הם חשובים במיוחד בגיל הרך.
הגבולות קובעים את חוקיות החיים ונותנים לילד אוריינטציה: הילד יודע מה צפוי לו,
מה יתקבל באהדה, ומה במורת רוח.
הגבולות קובעים לוח זמנים מוגדר ונהלים ברורים, וכך מונעים מהילד בלבול, הרגשת אי-נוחות ותחושה של חוסר וודאות.
גבולות רבים שונים במשפחות שונות, בהתאם לתפיסה של ההורים.
גיל הילדים מכתיב את אופי הגבולות. הגבולות שמציבים הורים לתינוק הינם רחבים ומתחשבים מאד בצרכיו, לאט לאט יותאמו הגבולות ליכולותיו של הילד וככל שהוא יגדל יצטמצמו גבולותיו.

מה הילד לומד בעזרת הגבולות?

הילד לומד נורמות משפחתיות וחברתיות שאליהן עליו להסתגל. הוא לומד לתפקד בחברה בהתאם לנורמות המקובלות.
ההורים הם הקובעים את הגבולות בהתאם לחוקים ולכללים שהם רוצים להחיל בבית.
ילדים אינם אוהבים גבולות ומתנגדים להגבלות, גם להורים קשה להציב גבולות . הדבר נתפס ביניהם כלהיות "האיש הרע", זה מונע מהילד לקבל את מבוקשו המיידי.
ואולם דווקא הצבת גבולות מונעת פעמים רבות את הצורך בענישה או את הצורך לאיים בעונש.
חשוב לזכור כי ההורה בהתנהגותו מהווה דוגמא אישית עבור הילד, לכן אל תדרוש מהילד התנהגות שאתה כהורה לא מבצע.

כיצד יפעיל ההורה את הצבת הגבולות לילד בצורה יעילה?

כדי שגבולות ישיגו את מטרתם עלינו לעמוד במספר דרישות:
1. ענייניות – קביעת הגבולות צריכה להיעשות באופן שכלתני, ממוקד מטרה המשרת את העניין ולא באופן רגשי.
הצבת גבולות עניינית עוזרת גם להורה לעשות את הדבר הראוי ולהימנע ממאבקי כוחות, ולהפחית את עוצמת הגבול.
2. בהירות – כדי שילד יבין מה מותר ומה אסור חשוב שהכללים והשמירה עליהם ייעשו באופן פשוט וברור שאינו משתמע לשתי פנים. כמו כן טון הדיבור, שפת הגוף והפגנת ביטחון עצמי – חשוב שילכו בד בבד עם המסר המילולי.
3. נחישות – הינה מידת השכנוע של ההורים בדרכם, ותחושת השלמות הפנימית שלהם. רק כשההורה משוכנע בדרכו, הוא יכול להוביל את ילדו בדרכו בנחישות.
עצם הפגנת הנחישות על ידי ההורה מעוררת אצל הילד הבנה שההורה מתכוון לדברים שהוא אומר ויעמוד על שלו, וכך הילד נענה להצבת הגבול ביתר קלות ומתווכח פחות.
4. עקביות – על ההורים להקפיד על קיום הוראותיהם תמיד. 
חוסר עקביות מבלבל את הילד ופוגע בתהליך הלמידה שלו. 
אם ההנחיה אינה מתקיימת לאורך זמן ובמצבים שונים או קיימת גישה הפכפכה – הילד 
ילמד שהוא יכול לנווט את הוריו בעקשנותו.
על ההורה לזכור כי בנוסף לחשיבות הצבת הגבולות, יש להתנהל במידת הגמישות הנדרשת לעיתים, בהתאם למצב והאירוע.

שכר ועונש למה הכוונה?

שכר – חיזוק חיובי, כמו תעודת הוקרה על הישג נאה, דבר מה נעים או מהנה, הניתן מיד 
אחרי התנהגות חיובית, רצויה, ואמור להביא להגברת השכיחות שלה.
שכר יכול להיות חומרי (מתנה) או מופשט כמו חיוך, מחמאה ,ליטוף.
תגובה חיובית של הורה להתנהגויות חיובית של ילדו, מחזקת אותו ומשמרת ומטפחת את 
התנהגות הילד, כמו כן מחזקת את הדימוי העצמי של הילד.

עונש – חיזוק שלילי, הינו כל דבר בלתי נעים, שהפעלתו גורמת להפחתת שכיחותה של 
ההתנהגות שהביאה להפעלתו.
כדי שעונש יעזור ולא יזיק, הוא צריך להינתן לאחר שיקול דעת יסודי, ולא כתגובה 
אימפולסיבית שבמהלכה ההורה פורק את זעמו.


מהו פסק זמן וכיצד נשתמש בו?

הכוונה לעצירת הילד למספר דקות מכל פעילות, בתגובה להתנהגות לא ראויה.
פסק זמן אינו עונש, אך לעיתים הוא נחווה על ידי הילד כחוויה לא נעימה, היות והוא 
נדרש להפסיק בעל כורחו התנהגות שהוא רוצה להמשיך בה. (להשתולל, להרביץ וכו'). 
פסק הזמן מאפשר לילד ולהוריו להירגע ומטרתו היא להוציא את הילד ממצב מידרדר או 
חסר מוצא.
כדי שפסק הזמן יהיה יעיל יש להקפיד על מספר נקודות: 
אם הילד אינו משתף פעולה, יש לקחת את הילד בעדינות ולהושיבו על הכיסא. יש לדאוג 
שהילד יישאר בחדר עד שיירגע.
לאחר שהילד נרגע, יש לתת לילד הזדמנות נוספת להתנהג כראוי.
בסיום פסק הזמן יש להמשיך את העניינים כרגיל, ללא שיחות או השפלות מיותרות.

בהצלחה

כתבה: הגב' שרה בל, עובדת סוציאלית
מנהלת יחידת המשפחתונים

close