image

ש

שואבי משה (1922-1978)

יליד העיר פלנסבורג שבגרמניה. קצין בצבא קבע בשנת 1923 עלה ארצה עם משפחתו. 1958-1960 הושאל מצה"ל ל"מוסד" ויצא לשליחות מטעמו לעיר אוראן שבאלג'יריה. 1962- 1966 היה בשליחות במרוקו ופעל במבצע "יכין" ושמו שם היה אלכס קלר. 1966- חזר ארצה והמשיך לשרת בצה"ל בדרגת סגן אלוף עד לשחרורו. משה היה מפקד המשטרה הצבאית כאשר גויס לפעול במרוקו. עם סיום שירותו בצה"ל החל לעבוד ב"תור ועלה" לעידוד עלייה מטעם הסוכנות היהודית.

משה, תושב נתניה הלך לעולמו לאחר התקף לב. מלח הארץ היה משה. יהיה זכרו ברוך.

 

שואבי משה

שומרוני דב

 

 

שוקרון אלברטו בן עטר

יליד מרוקו הספרדית. היה רוקח וסגן נשיא הקהילה היהודית בעיר טטואן בשנות ה-60. שירת בצבא ספרד בין השנים 1923-1926, ועם הכרזת עצמאות מרוקו במרץ 1956, גויס כקצין בכיר לצבא החדש של מרוקו וזכה לקבלת העיטור היוקרתי מטעם ממלכת מרוקו, ה"אוויסאם העלאווי". למחרת  טביעתה של הספינה "אגוז" התייצב בעיר אלחוסיימה אצל מפקד המשטרה ודרש קבורה יהודית לחללים וזאת בניגוד לדעתו של הקצין שרצה קבורה ללא משתתפים יהודים. בעקשנות רבה נלחם גם נגד מושל האזור, נוצרי שהתאסלם, והצליח לבסוף להשיג את מבוקשו. למחרת התקיימה הלוויה מכובדת וכהלכה בבית העלמין היהודי בעיר אלחוסיימה, ובה השתתף גם כנציג "המסגרת" סגן נשיא הקהילות היהודיות במרוקו יצחק חליווה.

לימים היגר לספרד ושם נפטר לאחר מחלה. הוא היה איש אשכולות מלח הארץ. יהיה זכרו ברוך.

 

שוקרון אמנון

נולד ב-13.10.1947 בעיר אלג'יר.  הוריו עברו למרוקו ובהיותו בוגר הצטרף אמנון לתנועת "השומר הצעיר" בקזבלנקה והיה מאד פעיל במסגרתה. כאשר שלוחת "המקהלה" שעסקה בעלייה החשאית נדרשה לגיוס פעילים, היה אמנון מבין הראשונים שהתנדבו לפעול במסגרתה. אמנון אומרים חבריו היה אדם מאד ידידותי ומסור בכל נפשו לתפקידו ולחבריו לדרך. לימים נודע למשטרת מרוקו על פעילותו ולכן הוחלט להבריחו מחוץ למרוקו. משם הגיע להכשרה של התנועה בעיר אג'אן שבצרפת ומשם עם סיום ההכשרה לארץ. בארץ נישא לבחירת ליבו לציונה חברתו בתנועה.

במלחמת ששת הימים נלחם עם חטיבת גולני ברמת הגולן ובמשימה מסוכנת אליה התנדב נהרג אמנון והשאיר אחריו ילדה בת 5 ואשה בהריון. אחרי לידת הבן, הוא קיבל שמו של אביו "אמנון" משפחה לתפארת. מלח הארץ. יהיה זכרו ברוך.

 

שוקרון אמנון

שורקי סידני (1915-2017)

יליד אלג'יריה. סידני היה בכל המאבקים למען יהדות אלג'יריה ולמען הצדק החברתי. הוא ערך את ספרו "Les raisins d’Alger murissent a Jerusalem” בו העלה את השאלה של העלייה לארץ ישראל בכלל ושל יהודי מרוקו משנת 1841 בפרט. כמו כן את פעולתם של השליחים הראשונים שהגיעו לצפון אפריקה בשנת 1943, אפרים בן חיים פרידמן מקיבוץ בית אורן, ושל כלב קסטל ויגאל כהן והברחת יהודי מרוקו החל משנת 1947 דרך אלג'יריה. סידני יחד עם עוד יהודים מאלג'יריה סייעו למעפילים ממרוקו ותוניסיה להיקלט זמנית עד שתאורגן עבורם אנייה להברחתם לארץ ישראל. בספרו מזכיר את שמותיהם של פעילים שסייעו ליהודים אלה להתקיים עד הפלגתם, וזאת למרות התנגדותם של ראשי "הקונסיסטואר" ובמיוחד של הרב הראשי לאלג'יריה, מוריס אייזנבט ושל אלברט קונפינו. סידני בין מייסדי אתר "מוריאל" להנצחת יהודי אלג'יריה, אינטלקטואל מבריק, חיבר גם את ספרו השני "עלייה וקליטה" חזרה לארץ ישראל. סידני הקים משפחה לתפארת.

הלך לעולמו בשיבה טובה בגיל 92. יהיה זכרו ברוך.

 

שורקי סינדיי

שושני אליעזר (1905-1987)

יליד רוסיה, ממקימי קיבוץ יפעת. עלה ארצה עם הוריו בשנת 1912 ולמד בגימנסיה הרצליה. בשנת 1917 גורשה משפחתו על ידי התורכים לסג'רה ושהתה שם כשנה וחצי. בשנת 1927 היה בקבוצה המייסדת של כפר יהושע, שם גם הכיר את דבורה ונשאה אותה לאישה. בשנת 1937 עבר לגבת. אליעזר היה מא"ז ואחראי על הסליקים של הקיבוץ ושל ה"הגנה" מטעם הש"ב (שירות הידיעות של ההגנה). בשנת 1944 נתמנה לגזבר הפלמ"ח ובשנת 1945, כשאוחדו שלוש המחתרות נתמנה לגזבר "תנועת המרי". בשנת 1961 עם טביעתה של האנייה "אגוז" מונה אליעזר על ידי דוד בן גוריון ואיסר הראל ל"ועדת חקירה של 'יחיד' בטרגדיה". אחרי שהות של שלושה שבועות בצרפת הגיש לבן גוריון את מסקנותיו. בשנת 1964 יצא בשליחות המוסד לצרפת והחל שם באיסוף חומר על כל פרשת עליית יהודי מרוקו לישראל. לאחר מיון החומר, תמצותו והוספת הערכות ופרשנות משל עצמו, הוציא בעזרת המוסד סקירה לה נתן את השם "תשע שנים מתוך אלפיים". שנים רבות סווג החומר כ"סודי" ואליעזר לא זכה שפרשת העלייה ממרוקו תיחשף לציבור. חומר זה נחשף לראשונה בספרו הראשון של מאיר קנפו  "המחתרת היהודית במרוקו" ובמהדורה השלישית של הספר "המוסד וסודות הרשת החשאית של יהודי מרוקו".

בשנת 1987 ביום הולדתו ה-82, הלך אליעזר לעולמו. מלח הארץ איש ישר והגון יהיה זכרו ברוך.

 

שושני אליעזר

שחר גד (1923-2018)

יליד תוניסיה עד עלייתו ארצה בחודש אפריל 1945 היה פעיל ציוני שם. עם עלייתו השתתף בהקמת קיבוץ רגבים והיה חבר בו עד יומו האחרון.

בחודש דצמבר 1960 הגיע למרוקו לפעילות העלייה החשאית ופעל שם עד חודש אוגוסט 1963 ואז חזר לקיבוצו.

 

 

שחר ג'ורג'ט (1940-2005)

ילידת מרקש עוד בהיותה צעירה במרוקו, נחלצה ג'ורג'ט לעזרת הקהילה היהודית שם והשתתפה באחד המבצעים המופלאים ורבי התושייה, הוצאתם בתנאי מחתרת של אלפי יהודים אשר השערים ננעלו בפניהם בצו השלטון. ג'ורג'ט ינקה את הציונות עוד מילדותה והטביעה חותם ציוני ולאומי על בני ביתה. לאחר עלייתה ארצה ג'ורג'ט התנדבה בבית החולים לניאדו בנתניה והקימה מועדונית בקרית נורדאו לילדים ונוער מיוצאי אתיופיה. היא תמיד התנדבה, בימי עיון, כנסים וטקסים שקיים ארגון פעילי המחתרות לסייע ולתמוך. ג'ורג'ט עבדה 40 שנה בחברת טבע תעשיות פרמצבטיות, הייתה בין הראשונים שחלו בהקמת החברה ביחד עם מי שהיה לימים נשיא החברה שלמה הורוביץ ז"ל והייתה שם עד פרישתה לגמלאות.

ג'ורג'ט הלכה לעולמה לאחר מחלה קשה והשאירה שלושה ילדים לתפארת. אנו נוצרים את זכרה בליבנו.

 

שחר ג'ורג'ט

שטיקמן ישי

 

 

 

שטרית מוריס (1940-2018)

יליד מרקש שבמרוקו, אסיר ציון. לאחר לימודיים יסודיים ותיכוניים בעירו סיים גם לימודיו בסמינר למורים והחל בעבודתו כמורה בעיר וארזאזאת שבדרום מרוקו, במשך שנתיים. התקבל לעבודה בבסיס הצבאי האמריקאי בן-גריר ושם עבד עד גיוסו ל"מסגרת" בשנת 1958 בה פעל בפלוגת הנהגים. 1961 - באחת מפעולות בגבול בין מרוקו לסיאוטה, נעצר מוריס על ידי משמר הגבול המרוקאי נחקר, וישב בכלא בעיר נאדור במשך כשישה חודשים [תחת מספר:1920] עם שחרורו ב-1961 נישא מוריס לבחירת ליבו ססיל. 1963 – עלייה ארצה, לימוד באולפן, והתחלת עבודה בחברת "בזק". 1995 – פורש לגמלאות. לפני שנים חזר בתשובה והיה קשור קשר הדוק עם כבוד הרב דוד אבוחצירה מנהריה.

בחודש יוני 2018 חלה מוריס במחלה הארורה ולאחר שלושה שבועות הלך לעולמו ונטמן בעירו נהריה .הספיד אותו כבוד הרב אבוחצירה. מוריס מלח הארץ ואיש מופת. השאיר משפחה לתפארת את ססיל, וחמישה ילדים: דוד, אריה, מירב תמי ולירון. יהיה זכרו ברוך.

 

שטרית מוריס

שילו אפרים

מטירת צבי. מוותיקי ומבכירי אנשי "המוסד לעלייה ב'" שלפני הקמת המדינה. עם יציאתם של שליחי הסוכנות היהודית ממרוקו, והתחלת העלייה החשאית, הגיע למטה בפריז למלא תפקיד קצין המטה לעלייה החשאית של "המסגרת" שפעלה במרוקו.

בסתיו 1956 הגיע למרוקו לעזרה בנושא העלייה החשאית. אפרים היה קצין העלייה במטה בפריס עד שנת 1959 יהיה זכרו ברוך.

 

שם טוב שמואל – סמי

יליד מצרים. בוגר תנועת הנוער הציונית "השומר הצעיר", בוגר "המסגרת" שהוקמה במצרים בשנת 1944. פעל בתוניסיה בשנת 1948 במסגרת עליית הנוער ובהיותו שם השתתף בהלוויה של "ילדי אוסלו" שמטוסם התרסק בקרבת העיר אוסלו בדרכו לישראל. סמי היה גם שליח הסוכנות היהודית באלג'יר בשנים 1946-1949. בשנת 1961 הגיע למרוקו בשליחות המוסד כקצין מנהלה לענייני מנהלה וכספים  במבצע "יכין". פעל במרוקו עד חיסול "המסגרת", כולל דירות וחיסול נשק עד שנת 1963.

הלך לעולמו לאחר מחלה קשה. יהיה זכרו ברוך.

 

שם טוב שמואל- סמי

שמר נתן

היה אלחוטאי של "המסגרת" בצפון אפריקה. בפיקודו של יואל סלומון.

 

 

 

שנקמן גרישה

מכפר גלעדי הגיע למרוקו יחד עם ברצ'יק לבדיקת חופים שישמשו הברחת יהודים.

 

 

 

שר הרצל (1930)

 

 

 

 

שרגאי שלמה זלמן

 

 

שרון סמי-שמואל

שליח העלייה בשנת 1966

 

 

שרביט עמרם (15.11.1924)

כינוי: razon ou louis יליד מרוקו נשלח לתוניסיה ופעל כסגן שלוחת "המסגרת" שם בפיקודם של מידד יעקב [מיו] ושל הנרי דה וידס מ-חודש נובמבר 1956 ועד נובמבר 1957. בארץ היה סגן מנהל משרדי "מודיעין אזרחי".

 

 

 

שרביט עמרם

שריקי מחלוף (1925-2017)

מחלוף נולד בעיר בן-אחמד שבמרוקו. ב-1950 עלה ארצה בגפו, שירת בצה"ל, ובשנת 1953 חזר למרוקו והחל לעבוד בנמל בקזבלנקה. בהיותו בעל קשרים טובים עם משטרת הנמל ואנשי המכס גויס מחלוף "למסגרת" וקשר בין אנשינו לבין מספר אנשי משטרה שסייעו עם פינוי מחנה המעבר "קדימה" מחנה מזגאן, בפי יהודי מרוקו. בעקבות תקלה בנמל שנבעה מנפילת מכולה לים, המשטרה החלה לחקור בנושא, ומחלוף נעצר ועבר עינויים קשים. לאחר שחרורו גויס לשלוחת "המקהלה" ופעל שם זמן מה. בשנות ה-70 חזר מחלוף ארצה ביחד עם רעייתו שרה והתגוררו במגדל העמק, שם עסק בהובלות. בארץ הוכר ע"י הרשות המוסמכת כאסיר ציון.

לאחר ניתוח מורכב מצב בריאותו של מחלוף התדרדר והוא הלך לעולמו ביום 13 באוגוסט 2017. יהי זכרו ברוך.

 

ששון מיכאל

 

 

 

close