image

ל

לב חגי (1924-2011)

בשנת 1936 ובהיותו בן 12 עלה ארצה עם הוריו וכאשר הגיע לגיל 15 הצטרף לאצ"ל וכבר בהיותו בן 17 היה מבוקש על ידי שרותי הביטחון האנגלי. בהיותו בן 20 נתפס על ידם והוגלה לאפריקה שם ישב 4 שנים באריטריה, קניה וסודן. פעמיים ברח ושוב נתפס. אוקטובר 1955- אוגוסט 1956 נשלח למרוקו ע"י המוסד ופיקד על  שלוחת המודיעין של "המסגרת". 1956-1958 -  לאלג'יריה בה פיקד על שלוחת המודיעין ועד 8/58 ממחצית 1958 -עד דצמבר 58 כראש המסגרת באלג'יריה. בחילופים שנעשו במרוקו על ידי עמיחי איתיאל, הוחזר חגי מאלג'יריה למרוקו כמפקד "המסגרת". 1959 עד תחילת 1960- תיפקד כראש המסגרת במרוקו בכיסוי סוחר בינלאומי חשוב.- מכר קופסאות שימורי אננס מסינגפור לפינלנד. 1960 - חזר ארצה.

חגי היה פעיל בארגון בארץ עד שהלך לעולמו בשנת 2010. מלח הארץ יהיה זכרו ברוך.

 

לב מקס (1919-2004)

יליד מרוקו. מקס גויס לעורף הציבורי של "המסגרת" בשנת 1958 על ידי דוד עמר נשיא הקהילה היהודית, בהיותו סגן יו"ר הקהילה. מקס היה גם חבר מועצת העיר מטעם מפלגת האופוזיציה של מהדי בן ברקה. הודות להכרות זו עם בן ברקה נמנעה לא פעם ביקורת על שירותי הביטחון המרוקאי על שלא מצליחים למגר את המחתרת היהודית- ולהפסיק את מבצעי העלייה החשאית. מקס היה המנהיג היהודי היחידי שביקר את מאיר קנפו בתחנת המשטרה המרכזית בקזבלנקה והפגישו עם מפקד המשטרה בכבודו. הוא גם פעל רבות לשחרור תלמידי ישיבה שנעצרו בזמן ביקורו של עבד אל נאצר נשיא מצרים במרוקו. ב-1963 עלה ארצה והשתקם בנתניה. גם כאן היה מאוד פעיל בארגונים למען קליטת העלייה והוענק לו התואר יקיר העיר נתניה.

מקס הלך לעולמו בשנת 2004 לאחר מחלה קשב בעיר אשדוד ונטמן בנתניה.

 

לב מקס

לבונטין אריה (1920-2017)

 

אריה לבונטין סגן אלוף בצה"ל ולוחם "המוסד"- נולד בשוויץ בשנת 1920 וגדל בחיפה ובתל-אביב. בוגר גימנסיה הרצליה. מגיל צעיר חבר ב"הגנה". עבר קורס מכי"ים בג'וערה ועסק בהדרכה. בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי. סיים קורס קצינים ושירת בגדוד היהודי השני ובבריגדה היהודית. עסק בהעברת שיירות של יהודים ורכש באיטליה. לאחר סיום שירותו, למד כלכלה בלונדון אך קטע את לימודיו וחזר לארץ לקחת חלק במלחמת השחרור. לאחר המלחמה המשיך בשירותו בצבא קבע, במטה הכללי. הדריך בבית הספר לפיקוד ומטה, והיה מפקד בסיס הדרכה.

אריה השתחרר מהצבא בשנת 1957 ומאז ועד צאתו לגמלאות שירת במשרד ראש הממשלה במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. במסגרת זו ובתקופה ממושכת, ריכז אריה אחרי עזריאל הראל את יחידת הקישור במוסד בארץ שעסקה באיתור וגיוס אנשים "למסגרת" בצפון אפריקה והכנתם ליציאה. בארגון קורסים והדרכה למועמדים, וטיפול במשפחות של סגל הלוחמים שנשארו בארץ, בארגון הבסיס הלוגיסטי ובכל בעיה הקשורה לנושא.  יצא לשליחות חשאית לפאריס ועסק שם בענייני מנהלה והעורף הציבורי שפעל בצפון אפריקה. עם התחלת מבצע "יכין" נשלח אריה למרוקו לניהול זמני של המבצע דרכו עלו ארצה 90.000 מיהודי מרוקו.

בראשית שנות השבעים, שימש אריה כרכז המשלחת הישראלית במרוקו. ואחרי ניסיון הקשר של גנרל מוחמד אופקיר נגד חסן השני מלך מרוקו, הוחלט מטעמי ביטחון להפסיק בקיץ 1973 פעילותם של אחרוני שליחי תנועות הנוער: דרור, הבונים והשומר הצעיר ואריה חזר ארצה. אריה היה פעיל מאוד בארגון פעילי המחתרות וההעפלה מצפון אפריקה בארץ וסייע לא מעט בקידום פרויקטים כולל הוצאתו לאור של הספר "המחתרת היהודית במרוקו" בו עסק כצנזור מטעם "המוסד". בהיותו בבית אבות בכפר סבא, וכאשר בריאותו רופפת, לאריה הוענקה על ידי מאיר ורחל קנפו רעייתו את מדלית האנדרטה "צל ואור" המעמד בנוכחות רוב דיירי בית האבות, היה מרגש מאד.

לאחר ימים מספר הלך לעולמו בשיבה טובה. בגיל 97 מלח הארץ. יהי זכרו ברוך.

 

לבונטין אריה

לוגסי אלברט (1933-2016)

יליד מרוקו, אסיר ציון. גויס בעיר מוגדור ל"מסגרת" ופעל שם עד העברתו לקזבלנקה. שם המשיך לפעול. אלברט היה גיאומטר במקצועו. בשנת 1960 השתתף בקורס מפקדים שהתקיים בארץ, ובמהלך הקורס בתרגיל פריצה לבית נפצע אלברט באופן קשה מרימון שנזרק על ידו. היה מאושפז בארץ, עד חזרתו למרוקו.

 

 

לוגסי אריה

היה חבר בתנועת נוער ציונית בקזבלנקה משם גויס לשלוחת "המקהלה" ופעל במסגרתה במשך שנתיים. עם עלייתו ארצה נקלט בעיר אשדוד. ושם הקים משפחה. הלך לעולמו באופן טרגי. יהיה זכרו ברוך.

 

 

לוגסי אריה

לוגסי יצחק (1938-2010)

יליד מרוקו. יצחק גויס ל"מקהלה" בעירו בדרום מרוקו בשם תילון. פעל בעיר אגאדיר וגם בכל הכפרים שבהרי האטלס. במבצע "ירון" בשנת 1956 נשלח לקורס הראשון של "המסגרת".

 

 

לוגסי יצחק

לוטן שמשון

לוחם המוסד שהקים ב- 1955 את תחנת השידור בפריז שאפשרה קשר רצוף עם "המסגרת" בצפון אפריקה. היה לוחם המוסד ושירת שנים באירופה.  

 

 

לוי אלי (2017)

יליד מרוקו, אסיר ציון. אלי, יליד העיר פס גויס ל"מסגרת" בשנת 1956 ופעל ללא הפסקה עד מעצרו במבצע "בזק" בחודש פברואר 1961. אלי היה מסור בכל נפשו לפעילות הארגון וזכה בחודש ספטמבר 1960 יחד עם חבריו מפס לבצע את ההפלגה החשאית הראשונה של הספינה "אגוז" (החוליה בפיקודו של סגן מפקד חוליות החוף, מישל פריינטה, הייתה מורכבת מחברות הארגון: סולנג' בנעים, סוזן שקורי, דולי צרפתי-בורוש ורחל פריינטה. כמו כן החברים: שלמה צרפתי, שרלי אביסרה, אלי לוי ופליקס מונסנגו. עם תחילת מבצע "בזק" נשלח אלי לפעול בעיר מקנס ושם בעקבות תקלה מבצעית, נעצר ע"י המשטרה והועבר מיד לחקירות מייגעות במרתפי העינויים של הבולשת המרוקאית, ומשם לכלא הארור "סידי סעיד" שבעיר מקנס, שם פגש אותו מאיר קנפו כאשר היה עם מורל גבוהה וגאה בעצמו.

אלי היה אדם מאוד חיובי וחיוכו הנצחי כבש תמיד את העומד מולו. הוא עבד שנים רבות בבית החולים "פורייה" שבטבריה ושם היה מאוד מוערך. לאחר מחלה קשה הלך אלי לעולמן ביום 16.07.2017

 

לוי אלי

ח"כ לוי דניאל (1917)

יליד סיאוטה במרוקו הספרדית. משנות נערותו עבר לגור בקזבלנקה שם הקים יחד עם חבריו אלפונסו סבח ועוד... את "ארגון הנוער היהודי קרל נטר" המהולל והיוקרתי שבשורותיו מיטב הנוער היהודי. היה מראשי הפדרציה הציונית במרוקו עם הקמתה מחדש אחרי מלחמת העולם השנייה. עלה ארצה בשנת 1957. סייע לאלפונסו צבע בהקמת בנק אוניקו בתל אביב.

ב-1964 וב- 1968 נבחר כציר בקונגרס הציוני וכחבר הועד הפועל הציוני. ב-1965 נבחר לכנסת מטעם המפלגה הדתית הלאומית וב- 1969 נבחר מחדש לכנסת. כיהן במשך 20 שנה כחבר הועד המנהל וחבר הנאמנים של אוניברסיטת בר-אילן. נמנה עם מייסדי "ברית יוצאי מרוקו" והיה גזבר שלה.

מלח הארץ היה דניאל יהיה זכרו ברוך לעד.

 

לוי דניאל

לוי יוסף

 

 

לוי מיכאל

 

 

ליטמן דוד (1933-2016)

יליד אנגליה, (שם הצופן "מוראל"). דוד נולד למשפחה עשירה. למד בצעירותו Kandalred school. היסטוריה למד באוניברסיטת דבלין. היה ספורטיבי ולימים מורה לספורט, התקבל לבי"ס לארכיאולוגיה של לונדון בשנת 1958 ושם פגש את אשתו לעתיד, היא יהודיה ממוצא מצרי. בשנת 1960, והוא בן 27, דוד עבר יחד עם אשתו וביתו לשוויץ, שם עסק יחד עם אחיו בעסקיו שהשאיר האב. בחוסר שקט נפשי וכי רצונו עז לתרם לאלה שסבלו מהמלחמה פונה דוד לארגון "אוזה" (O.S.E) העוסק בסיוע לילדים ומציע בהתנדבות את עצמו למען אלה שסבלו.

מנהל OSE נפגש עם נציג הסוכנות היהודית בשוויץ, נפתלי בר-גיורא ןמספר לו על היהודי האנגלי המציע עזרתו לסיוע לילדים. נפתלי מחליט לפגוש את דוד, מתרשם ממנו ומציע לו לשלוח אותו למרוקו לטפל בילדים שם, הטיפול בהם מסתכם בשליחתם לשוויץ להבראה ומנוחה ולהחזירם למרוקו. דוד מגיע, כאשר האמת היא שילדים אלה לא יוחזרו למרוקו אלא ימצאו דרכם לישראל.

ב- 16.03.1961 דוד מגיע לקזבלנקה ומתחיל לפעול, הוא באמת מאמין שהוא פועל למען ילדים הזקוקים לעזרה ואינו יודע דבר על ש"המוסד" מאחורי מבצע זה. במשך 4 חודשים פועל דוד בעזרתה של אשתו ג'יזל ומצליח להעביר לשוויץ 530 מילדי מרוקו אשר מצאו דרכם ארצה. ב- 25.07.1961 חוזר ליטמן לשוויץ. ארגון פעילי המחתרת וההעפלה בצפון אפריקה מעניק לו תעודת הוקרה, ובשנת 2009 המל"מ מעניק לו "אות יקיר הסתר".

בשנת 2016 הלך לעולמו דוד לאחר מחלה קשה ונטמן בבית העלמין היהודי בג'נבה. השאיר אישה ושתי בנות. יהי זכרו ברוך.

 

ליטמן דוד

ליכטנשטיין ישראל

 

 

לנדאו אורי

 

 

לנקרי אמיל (1939-2016)

יליד מרוקו. אמיל גויס במרוקו בשנת 1958 "למקהלה". ב-1961 נשלח לקורס מ"כ לארמון קמבוס שבדרום צרפת. בוגר תנועת הנוער  "הנוער הציוני". בחזרה למרוקו המשיך לפעול במסגרת מבצע ירון עד 1964- שנת עלייתו ארצה.

 

 

לנקרי אמיל

close