image

ג

גבאי אליעזר (2012)

יליד מרוקו. 1956-1959 פעל בשלוחת "המקהלה" לעלייה חשאית של יהודי מרוקו בפלוגת הנהגים. כאשר משטרת מרוקו עלתה על עקבותיו, הוא הוברח ממרוקו על ידי "רמון" [מאיר קנפו] לאזור הספרדי. עם עלייתו ארצה, עבד בקמ"ג [ הקריה למחקר גרעיני בדימונה] ולימים נבחר ליו"ר ועד העובדים של הכור. הוא היה אהוב ומקובל על כל העובדים. 2011 בנוכחות בני משפחתו הענפה והיפה, הוענקה לו תעודת הוקרה של הארגון.

2012- לאחר מחלה קשה הלך לעולמו. מלח הארץ היה אליעזר השאיר אחריו משפחה לתפארת. הספיד אותו חברו ח"כ אמיר פרץ. 

 

גבאי אליעזר

גביזון שלמה

 

 

  

גדג' אדגר (לינקלר) (1922 - 2007)

יליד אלג'יריה. בשנת 1951 עבר למרוקו והתמנה למנהל הכללי של הדאז' בארגון "שרל נטר" תפקיד שאפשר לו לרכז את ארגון וניהול הפעילות הקהילתית במרוקו. אדגר היה גם ראש תנועת הצופים היהודים. 1954 הקים בכמה ערים, יחידות של מתבגרים. 1955-56 הקים מרכז קהילתי לאוכלוסיה הבוגרת בערים: פאס וקזבלנקה. השתתף בהקמת ובהנהגת הצופים היהודים באלג'יריה וכצרפתי התגייס לצבא של צרפת במלחמת העולם השנייה. עם שחרורו, התיישב בעיר אוג'דה וכיהן שם בתפקיד מנהלי במסגרת השלטון הצרפתי והקים גם את השבט הצופי באוג'דה. 1956 עם קבלת עצמאות מרוקו, גאדג' עבר שבועה "למסגרת" ונרתם לסייע בידה. 1962 עבר גאדג' ממרוקו לצרפת והתגורר "בבולון" פרבר של פריז. בין השנים 1969-1972 כיהן כמנהל המחלקה לנוער והמרכזים הקהילתיים של הפון-סוציאל בצרפת.

הלך לעולמו בצרפת בשיבה טובה. 

 

גדג' אדגר

גוזל אלברט

יליד מרוקו הספרדית, גויס בשנת 1957 למסגרת על ידי רמון (מאיר קנפו) פעל בשלוחת "גונן" להגנה על יהודי מרוקו. היה בעל מוטיבציה גבוהה וציוני מאוד. לימים החל עבודתו ברכבת מרוקו בקו קזבלנקה-אוג'דה כנהג קטר, ולכן מפקדו צירף אותו למבצע אוג'דה להברחת יהודים. כאשר הוא היה עוצר בנקודה מסוימת ומאפשר ליהודים לעלות לרכבת אחרי נקודת המכס המרוקאי. אלברט פעל בנחישות וברצינות האופייניים לו. לא עלה ארצה אלא היגר לעיר טולוז שבצרפת ושם נפטר.

 

 

גוזל אלברט

גולן נתן (1928)

יליד אלג'יריה. משנת 1955-1957 גויס ופעל ביחידת "גונן" בעיר קונסטנטין שבאלג'יריה, בהגנה על הקהילה היהודית בתקופתו של מפקד המסגרת איציק בר.

 

 

 

גולן נתן

גורן זוניה (1911 - 2011)

יליד אוקראינה - חבר קיבוץ שער העמקים. 1958-1960 - נשלח על ידי המוסד למרוקו כמפקד שלוחת המודיעין של המסגרת ופעל גם בענייני העלייה בהחליפו את השליחים יהודית נסיהו ומשה ארנון. 1962 - נשלח שוב למרוקו בתפקיד מפקד שלוחת "גונן" להגנה על הקהילה היהודית. 1971-1975 נשלח על ידי מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית לבנלוקס כמנהל לשכה. בשובו עבד כמרצה במחלקה להשכלת מבוגרים של האוניברסיטה העברית ומרצה לספרות לועזית בת זמננו במספר מכללות.

הלך לעולמו בשיבה טובה בן 100 היה במותו. יהיה זכרו ברוך. השאיר משפחה לתפארת.

 

גורן זוניה

ג'ורנו רם שחר

 

 

גז מטילדה (1918-1990)

ילידת תוניסיה. מטילדה נולדה בעיר סוס להורים בעלי מעמד גבוה. 1936 נישאה ועברה להתגורר עם משפחת בעלה בעיר ספאקס ממנה גורשה עם הקהילה היהודית המקומית במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר חזרת המשפחה לביתם, החלה מטילדה לקידום הרעיון הציוני בעיר. פעילותה בפדרציה הציונית של תוניסיה הובילה לפעילות ציבורית רחבה. 1956 נבחרה לשמש נשיאת הארגון הארצי "וויצו" והשתתפה מטעמו בקונגרס הציוני הכ"ד [1956]. מאותה שנה פעלה ביחד עם דן קריב כרכזת העורף הציבורי של "המסגרת" בתוניסיה, שהוקמה על ידי ה"מוסד". 1957 -ביקורה בירושלים ופגישתה עם דוד בן גוריון, הובילו להחלטתה לעלות עם משפחתה ארצה. עם עלייתה, החלה מטילדה לפעול במסגרת מפא"י ועבדה במחלקת הקליטה של המפלגה. עם הצטרפותה לרפ"י שהוקמה ע"י בן גוריון נבחרה לכנסת השישית, ולאורך שלוש כנסות כיהנה כחברת כנסת והייתה פעילה בוועדת הפנים, בוועדת העבודה, החינוך והתרבות.

מטילדה הלכה לעולמה ב-3 במאי 1990 והיא בת 71. מלח הארץ. יהיה זכרה ברוך.

 

גז מטילדה

גל מיכאל (מייק) (1928-2006)

יליד צ'כיה. בסיום מלחמת העולם השנייה הצטרף למבצעי עליה ב' בצרפת. עם הקמת המדינה הצטרף לחיל הים הישראלי ונמנה עם בכיריו ומפקדיו. ערב מלחמת ששת הימים השתתף בתפיסתה של אניית מלחמה מצרית "איברהים אל-אוול" ונתמנה למפקדה. פברואר 1961 יצא מייק עם בני משפחתו למשימתו החדשה כמפקד ספינת המעפילים של יהודי מרוקו "אלדינה" [שהחליפה את "אגוז"] ושמה הושב ל"קוקוס". קוקוס ביצעה 6 הפלגות מחופי מוחמדיה שבמרוקו. נובמבר 1961 - ההפלגות הופסקו כאשר החל משא ומתן חסוי בין "המוסד" לבית המלוכה המרוקאי שהסתיים במבצע "יכין". מייק בילה שנים בחו"ל בעסקיו הפרטיים.

הלך לעולמו בשנת 2006 בהשאירו משפחה לתפארת.

 

גל מיכאל

גלילי משה

במאבק נגד הבריטים לפני הקמת המדינה, הצטרף משה לארגון אצ"ל. "בשבת השחורה" נעצר על ידי הבולשת הבריטית ונכלא במחנה עתלית. משה פעל במסגרת "עלייה ב'" לפני קום המדינה עם ספינות המעפילים "אף על פי א'"  "ב" ואף עלפי ג' ו' ד'.

 

 

גלעד מנחם (1917 – 2014)

יליד צ'כיה. חבר קיבוץ כפר רופין שבעמק בית שאן. הוריו נספו בשואה. באפריל 1939 עלה ארצה ובשנת 1940 החלה הקריירה הצבאית שלו. הוא היה קמב"ץ בגולני, השתתף במבצעי "חורב" ו "עובדה". 1956 - מנחם גויס ל"מסגרת" ובמשך למעלה משנה ריכז את המטה הקדמי של "המסגרת" בעיר מרסיי שבדרום צרפת בו הקים מעבדה משוכללת לייצור והתאמת דרכונים מרוקאיים ליהודי מרוקו. אלפי דרכונים מתוצרת עצמית נשלחו על ידו בדרכים חשאיות למרוקו. כמו גם אספקת אמצעי הגנה לתאי-הגנה של יהודי צפון אפריקה. בתפקיד זה קיים קשר עם הזרועות השונות של המחתרת במרוקו, תוניסיה ואלג'יריה. העמיד במרסיי לרשות "המסגרת" בצפון אפריקה יחידות מבצעיות שנתנו תשובות מידיות. בחורף 1957 עבר למרוקו וריכז שם את פעולות ה"בלט" (תנועות הנוער הציונית במחתרת) עד פסח 1959. בסוף 1961 בימים הראשונים של מבצע "יכין" גויס מחדש והגיע למרוקו כדי לרכז את פעילות המבצע במקומו של נפתלי בר גיורא. מנחם סיים את שליחותו במרוקו בשנת 1963 וחזר לקיבוצו שם חיבר את ספרו "פרקים בחיי"  היה מאד פעיל בארץ במסגרת ארגון פעילי המחתרת.

הלך לעולמו בשנת 2014. איש מופת היה מנחם. מלח הארץ.

 

גלעד מנחם

גנון אברהם

יליד מרוקו הספרדית. חבר קיבוץ רוחמה. גויס ל"מסגרת" בעיר טנג'יר מתנועת השומר הצעיר במרוקו ושולב בשלוחת "המקהלה" אשר הייתה אחראית על העלייה החשאית במרוקו, בה פעל משנת 1959-1963

 

 

 

גנון אברהם

גתמון אלכס (1926-1981)

פרטיזן וצייד נאצים במלחמת העולם השנייה, סגן אלוף בחיל האוויר, מפקד המחתרת וההעפלה במרוקו בשנים 1961-1964, נפטר ביום 6.7.1981, בן 55 היה במותו.

יליד שלזיה בשם אולג גוטמן. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה היה בן שלוש עשרה. את אקדחו הראשון השיג בעסקת חליפין תמורת שעונו. בגיל 16 בפולין השתתף בשורת מבצעים במטרה להשיג נשק עבור יחידת הפרטיזנים בסביבה. מאוחר יותר עבר להונגריה והצטרף שם ליחידות הפרטיזנים יחד עם עוד חברים, אחד מהם היה אמיל בריג בעל עיטור גיבור ישראל. אלכס השתתף בפעולות רבות. אחת מהן הייתה לאחר שהוציאו להורג מלשין של הגסטפו הוא נתפס עם חבריו, אמיל בריג ואלכס הועמדו לדין ונידונו למוות. כשעמד אלכס תחת חבל התלייה עמדו לידו כומר ושופט, חיילים ענבו את לולאת החבל לצווארו והכל נראה אבוד. לפתע יצא קצין מתוך החבורה שטרחה בהכנת הגרדום ולחש: "אם תמסור את שמות חבריך לקבוצה לא ייתלו אותך" אך אלכס לא הוציא הגה מפיו. הוא הוחזר לתאו ולפני הוצאתו להורג בפעם השנייה ניצל על ידי חיילים רוסים. אחרי המלחמה הצטרף לחבורת "הנוקמים" חבורה חשאית של ציידי נאצים.  ובשנת 1947 הצטרף לאצ"ל והשתתף בין השאר בפיצוץ המפקדה הבריטית בווינה.

אלכס עלה ארצה באוניה "אלטלנה" ושירת בחיל האוויר עד שנות השישים. הגיע לדרגת סא"ל והיה מפקדה של יחידה מוצנחת סודית. בישראל, יחידת 669. בסוף שנת 1960 אלכס הושאל מחיל האוויר "למוסד" ונשלח למרוקו כמפקד "המסגרת על כל זרועותיה. השתתף עם רמון (מאיר קנפו) ורעייתו כרמית בשני מבצעי הספינה "אגוז". הוא חי במרוקו תחת כיסוי של תעשיין ועמד בקשר הדוק עם חוגי התעשייה המרוקאית. אלכס ניהל משא ומתן חסוי עם אנשי בית המלוכה המרוקאית בנושא שחרור העלייה של יהודי מרוקו. השיחות התקיימו באירופה כאשר אלכס היה מופיע בהן מחופש – עם נקודת חן, שפם ומשקפיים. השיחות הסודיות הביאו להסכם על "מבצע יכין" שאפשר עלייתם ארצה של 90,000 מיהודי מרוקו. אלכס היה הראש והלב של "המסגרת" במרוקו באותה עת, אישיות מקרינה של מפקד וידיד.

בנסיעה לשוויץ יחד עם כרמית והילדים אלכס חש ברע אושפז בבי"ח בציריך ושם נפטר. הלווייתו התקיימה בישראל  ב-6.7.1981 איש אשכולות היה אלכס –מלח הארץ.  

 

גתמון אלכס

גתמון כרמית (1935-2015)

כרמית בת למשפחת המלוכה הבלגית, נולדה בהונג-קונג לאב גרמני וגדלה בשנחאי. שמה היה כריטסטין מרי הלן לנץ. אמא של כרמית זינה, הייתה אצילה בלגית, בת למשפחת המלוכה שהתרחקה מהחברה הגבוהה של בלגיה. אביה, הרמן היה מהנדס גרמני וכריסטין הצעירה התחנכה כאזרחית בריטית בשנחאי.

בתום מלחמת העולם השנייה חזרה כריסטין לבלגיה לבדה, גרה עם דודתה ולמדה באוניברסיטת בריסל. שם היא הכירה את אלכס גוטמן (לימים גתמון) ואהבתם גדולה מאוד. כריסטין, (כרמית) הגיעה ארצה לזרועות הביטחון של ישראל, סייעו לה להתגייר הרב דוד כהן שהיה הרב הראשי של חיל האוויר והרב שלמה גורן הרב הראשי של צה"ל קישרו אותה עם בית דין רבני במאה שערים כדי שהגיור יהיה כהלכה לפי כל הכללים. כריסטין שינתה את שמה לכרמית, נישאה לאלכס ולמדה עברית באולפן בגבעתיים, לצד השפות אנגלית, צרפתית, פלמית, לטינית וגרמנית. בשנת 1960 יצאה כרמית עם אלכס בשליחות ה"מוסד" במרוקו. סיפור הכיסוי של אלכס וכרמית היה שאלכס גתמון היה תעשיין ואיש עסקים בריטי נשוי, שאשתו מסרבת לתת לו גט. כרמית הייתה המאהבת הבלגית שלו ומזכירתו. לפי סיפור הכיסוי הם עברו למרוקו כדי ששם יהיו רחוקים מהצדקנות הנוצרית של אירופה.

בעצם, אלכס היה מפקד "המסגרת" במרוקו וכרמית בת 26 אז, התחברה מיד עם נשות האצולה היהודית של מרוקו. יצאה איתן לרכוב על סוסים, היא גם ביקרה בסלון יופי של נשות ראשי בית המלוכה והתיידדה איתן. לא פעם, מספר מאיר קנפו, כרמית השתתפה ביחד עם אלכס במבצעי הברחת יהודי מרוקו באמצעות הספינה "אגוז" והייתה מלווה תמיד את אלכס לפגישות חשאיות שהתקיימו בג'נבה ובפריז. פגישות אלו הובילו למבצע "יכין" דרכו עלו 90,000 מיהודי מרוקו בין השנים 1961-1964.

כרמית ואלכס חזרו ארצה בשנת 1964. לאחר פטירתו של אלכס בשנת 1981, כרמית ניהלה בית קפה בתל אביב בשם "אפרופו".

הלכה לעולמה לאחר מחלה קשה והיא בת 80. יהי זכרה ברוך.

 

גתמון כרמית

close